מה ההבדל בין הצטננות "סתם" לשפעת? 
מדוע מחלות אלו פורצות דווקא בחורף? 

מהי השקפה של הרפואה הקונבנציונלית לעומת הרפואה המסורתית והטבעית לגבי מחלות חורף והטיפול בהן? כיצד נחזק את המערכת החיסונית שלנו להתמודדות מיטבית עם וירוסים נפוצים?

מחלות חורף ויראליות הן שם כולל למחלות בעלות תסמינים דומים כמו: נזלת, שיעול, כאבי גרון, כאבי ראש, חום ועוד, הנגרמות כתוצאה מחדירה של וירוסים שונים לגופנו. 

גופנו חשוף כל הזמן לפתוגנים שונים. אם כן, מדוע וירוסים אלו תוקפים אותנו דווקא בחורף? ככל הנראה, הסיבה לכך היא היחלשות המערכת החיסונית שלנו כתוצאה מהמאמץ לשמור על חום גוף קבוע. נוסף על כך, בחורף אנו נוטים להתקבץ יותר בחללים סגורים. כך, הוירוס שאינו יצור חי וזקוק למאחסן- כלומר לגופנו- כדי להתקיים ולהשתכפל, מצליח "לקפוץ" ביתר קלות מאדם לאדם. 

הידועה והמוכרת בין מחלות החורף הויראליות – השפעת העונתית, נגרמת מוירוס influenza שלו יכולת ידועה לשמצה לשינויים גנטיים מהירים. ההתגוננות היעילה ביותר מפני שפעת הוא חיסון מתעדכן מדי שנה. 

להצטננות או common cold, לעומת זאת, אין חיסון בשל הוריאביליות הגדולה של הוירוסים המחוללים אותה (למדע ידועים כ-200! וירוסים שונים המחוללים סימפטומים דומים). 

למרות שמחלות חורף ויראליות מהוות מועקה רצינית וגורם מוביל לאובדן ימי עבודה, הרפואה המערבית הקונבנציונלית לא מציעה טיפול ייעודי כלשהו למניעה או קיצור משך המחלה. 

אם נפנה אל רופא המשפחה שלנו עם תלונות המקושרות למחלות חורף ויראליות סביר להניח כי הוא "ירשום" לנו מנוחה מרובה, שתיית נוזלים, ואולי גם תרופות נוגדות דלקת הנמכרות ללא מרשם, דוגמת פרצטמול*. מדפי בתי המרקחת ובתי הטבע, לעומת זאת, מלאים בתכשירים שונים ומגוונים- החל ממיצויי צמחי מרפא, דרך רמדיז הומאופתיות וכלה בתוספי תזונה, המבטיחים להבריא אותנו מהר יותר. 

הבדלי הגישה במקרה של טיפול במחלות חורף נובעים מהבדלי גישה עמוקים יותר בין הרפואה הטבעית לבין הרפואה הקונבנציונאלית. כיום, גם הרפואה המערבית מייחסת חשיבות רבה לאיכות חיים, אולם ההשקפה המסורתית כי בריאות=העדר מחלה, עדיין מדריכה חלק ניכר מהאסטרטגיות הטיפוליות שלה. עבור הרפואה המערבית ששמה דגש על מחוללי המחלה ותסמיניה, מחלות חורף ויראליות העוברות "מעצמן" אינן בעיה ולפיכך אינן דורשות פתרון. 

מנקודת המבט של הרפואה האלטרנטיבית, לעומת זאת, יכולת הגוף לריפוי עצמי היא נקודת המוצא והעיקרון המנחה הראשי בטיפול ומניעה של מחלות. מטרת שיטות הרפואה הטבעית לגווניה היא חיזוק גוף, השבת האיזון הטבעי שלו והסרת מכשולים לתהליכי הריפוי הטבעיים. הדגש ששמה הרפואה האלטרנטיבית על האדם והיכולת הטבעית של גופנו להגן על עצמו- ולא על המחלה ודיכוי תסמיניה- הופכת אותה ליעילה במיוחד כשזה נוגע לטיפול במחלות חורף ויראליות.

אילו תובנות נוכל ליישם כדי למנוע ו/או לטפל במחלות חורף ויראליות? 

אורח חיים

חוסר שינה וסטרס הם בעלי השפעה מחלישה על המערכת החיסונית. במציאות החיים שלנו קשה ולעיתים בלתי אפשרי להימנע מסטרס, ובעקבות כך סביר שגם איכות השינה שלנו תפגע. לפורמולות שלנו לסטרס ולשינה טובה יותר לחץ/י כאן

צמחי מרפא

כמונו, גם צמחים חשופים באופן תדיר לפתוגנים. אולם בניגוד אלינו, צמחים לא יכולים להקפיד על שטיפת ידיים או על ריחוק חברתי.. מנגנוני ההגנה שצמחים פיתחו לאורך האבולוציה הם כולם מנגנוני הגנה כימיים. כתוצאה מכך, הטבע משול לבית מרקחת עשיר בחומרים פעילים שונים בעלי יתרונות רפואיים עבורנו, לרוב ללא תופעות הלוואי המקשורות לתרופות.  

הומיאופתיה

בראייה ההומאופתית תסמינים הם ביטוי לניסיונות הגוף לרפא את עצמו. בניגוד לרפואה הקונבנציונאלית המבקשת לדכא סימפטומים או לעקרן מהשורש, הומאופתיה שואפת לשתף פעולה עם מנגנוני ההגנה של הגוף באמצעות עיקרון היסוד של ההומאופתיה: דומה בדומה מרפא (Similia Similibus Curentur), לפיו "כל חומר היכול לייצר אצל האדם הבריא מכלול של סימפטומים יכול לרפא אותו מכלול של סימפטומים אצל אדם חולה". 

תהליך הריפוי ההומאופתי מחולל באמצעות סוכן טיפולי הנקרא רמדי- חומר העובר סדרה של דילולים וניעורים. דוגמה קלאסית להמחשת עקרון דומה בדומה מרפא היא הרמדי ההומאופתית allium cepa- ובעברית: בצל. כאשר אנחנו חותכים בצל, ריריות העיניים והאף מתחילות להגיר נוזלים כתוצאה מהמגע עם תרכובת נדיפה (syn-propanethial-S-oxide). על-פי המטריה מדיקה ההומאופתית, אליום צפה משמשת רמדי מקובלת למצבים של נזלת שקופה וזורמת כתוצאה מצינון או אלרגיה. הפורמולות ההומאפתיות שלנו אשר משלבות רמדיז שונות על מנת להתאים למגוון תמונות קליניות מהוות מניסיוננו קו טיפולי ראשוני יעיל ונטול תופעות לוואי. 

נוטריינטים / תוספי תזונה

שני נוטריינטים חיוניים בעלי תפקיד מכריע בתפקוד התקין של מערכת החיסון הם ויטמין C ואבץ. הקצובה היומית המומלצת לויטמין C למבוגר היא 75-120 מ"ג ליום. לשם השוואה, 100 גרם של פלפל אדום- ירק עשיר במיוחד בויטמין C- מכיל כ-190 מ"ג. 

כתוסף תזונה, צורת לקיחה מקובלת של ויטמין C לקיצור משך המחלה היא מנה של 500 או 1000 מ"ג ליום מדי 2-4 שעות. במידה ובחרתם לצרוך אותו כתוסף, לא מומלץ לשלב ויטמין C עם אקמול מכיוון שהגברת הספיגה שמעודד הויטמין מגביר את פוטנציאל הרעילות של התרופה לכבד. 

אבץ הוא מינרל חיוני הנמצא בשפע במזונות מהחי והצומח. כתוצאה מכך, חסר באבץ אינו נפוץ. חשיבותו של האבץ למערכת החיסון הוא בשפעולה ובהובלת כדוריות הדם הלבנות. ישנן עדויות מחקריות כי נטילה של תוסף אבץ במינון 22-23 מ"ג מדי 2-4 שעות מקצרת את משך המחלה. לא מומלץ לצרוך אבץ כתוסף לזמן ממושך (מעל שבוע)- צריכה ממושכת עלולה להביא לירידה חיסונית ולתחושת טעם מתכתי בפה. כמו כן, מומלץ לקחת את התוסף עם מזון מפני שהוא עלול לעורר בחילה. 

*תרופות נוגדות דלקת ("אקמול") הן תרופות מצוינות מבחינה פרמקולוגית- הן עוצרת את מנגוני הדלקת המטרידים כמו חום וכאב, מבלי לפגוע ביכולת המערכת החיסונית להילחם בפולש. אולם על-פי הרפואה המסורתית/הטבעית, דיכוי הסימפטומים של הדלקת, ולו באופן חלקי, "דוחפת" את המחלה פנימה בצורה שעלולה לבוא לידי ביטוי במחלות כרוניות שונות, בשלב מאוחר יותר.